מופע מניפות נוצות לאירוע: הריקוד שנבנה מאור ואוויר

גם רקדנית אמה מתל אביב ורמת גן משלבת מניפת נוצות במספרי הבורלסק שלה, אבל אצלה המניפה היא שכבה אחת מתוך שלוש. אצל ליזה היא המופע כולו: 25 דקות שבהן המניפות נפתחות, נסגרות ומחליפות ידיים, והרקדנית כמעט לא נוגעת ברצפה עם משהו מלבד הרגליים.

הפרט שקובע הכול: 3 מטר רוחב

מניפה פתוחה בכל יד דורשת 3 מטר רוחב פנויים, וזה הדבר הראשון שליזה מבררת לפני האישור. בסלון סטנדרטי זה אומר להזיז את השולחן לקיר. גובה: נורה נמוכה או מאוורר תקרה באמצע החדר יוצרים בעיה, ועדיף להצביע עליהם מראש. רצפה: כל משטח מתאים, כולל שטיח.

איך מאירים מופע מניפות

הנוצות תופסות אור מהצד, ולכן מנורת רצפה אחת או שתיים מהצדדים עובדות טוב יותר מתאורת תקרה. במופע ערב על מרפסת, בשעת שקיעה, התוצאה טובה במיוחד. פנס של נייד שמישהו מכוון מהצד הופך בקלות לתאורת במה, וליזה מסבירה לו איפה לעמוד.

למי המופע הזה נוח במיוחד

לקהל מעורב ולאירועים שבהם לא כולם בטוחים שהם רוצים רקדנית: הנוצות בונות תמונה, והמופע נקרא כמופע במה. מתאים ליום הולדת 40 ו-50, לערב זוגות ולאירועי חברה מאופקים. למי שרוצה מופע שבו המרחק מהקהל הוא חלק מהיופי, המניפות הן הדוגמה הקיצונית, ויש על כך מאמר נפרד על מופע ללא מגע.

סגנונות מאותה משפחה

סגנון בורלסק של אמה הוא המקור שממנו יצא ריקוד המניפות, סגנון קונטמפוררי של אווה הוא ההפך המוחלט: מחול מודרני בלי אביזר אחד. 20 הסגנונות של הצוות, כל אחד עם החדר שהוא צריך, בעמוד רקדניות לפי סגנון ריקוד.

הזמנה

ליזה עובדת בשרון ובגוש דן, ובערבי סוף שבוע היומן שלה נסגר 7 עד 10 ימים מראש. ליצירת קשר כדאי לציין את רוחב החדר ואת מיקום המנורות, וזה כל מה שצריך לבדוק לפני האישור.

השיחה הראשונה: 3 מדידות

ליזה מבקשת 3 מספרים: רוחב החדר במקום שבו תהיה הרחבה, גובה התקרה, ומרחק המנורה הקרובה ביותר מהמרכז. מניפה פתוחה היא כמעט מטר לכל צד, ושתי מניפות בפתיחה מלאה הן 2 מטר, ולכן 3 מטר רוחב הם הגבול התחתון.

אם המספרים לא מסתדרים, המופע לא מתבטל אלא משתנה: ליזה עובדת עם מניפה אחת בחדר צר, או מוותרת על הפתיחה המלאה מתחת למנורה תלויה. היא אומרת את זה מראש, ומי שרוצה את התמונה המלאה של שתי המניפות מזיז שולחן או בוחר חדר אחר.

הערב לפי השעון

ליזה מגיעה 15 דקות לפני, עם 2 תיקים: אחד לתלבושת ואחד למניפות, שנוסעות במארז קשיח כי נוצות יען לא סולחות על תיק רגיל. 10 דקות הכנה: החלפה, סידור התאורה עם המארגן, ובדיקה שהמניפות נפתחות בלי לגעת בשום דבר.

המופע 25 דקות: פתיחה עם המניפות סגורות, 3 קטעים שבהם הן נפתחות ומחליפות ידיים, וסיום שבו שתיהן פתוחות עד הסוף. אחרי המוזיקה ליזה סוגרת את המניפות למארז לפני כל דבר אחר, וזה לוקח 5 דקות שבהן הקהל כבר חוזר למסיבה.

תאורה: מה עובד ומה מקלקל

אור מהצד. מנורת רצפה אחת או שתיים משני הצדדים, בגובה מותניים, וזה כל מה שצריך. הנוצות תופסות את האור ומחזירות אותו, והתמונה נבנית מהאור ולא מהגוף.

מה שמקלקל: תאורת תקרה לבנה, שמשטיחה את הנוצות, ואור צבעוני מתחלף, שמבלבל את העין. אם יש רק תאורת תקרה, ליזה מבקשת לכבות אותה ולהדליק מנורת שולחן, ובלית ברירה פנס של נייד מהצד.

למי המופע הזה לא מתאים

לחבורה שרוצה לקום ולרקוד. מניפות הן מופע צפייה, והקהל שלו יושב. לחלל צר. ולמי שרוצה תנועה גדולה ומהירה, כי המניפות עובדות לאט, וזה מהות הסגנון ולא חיסרון שאפשר לתקן.

מניפות במקומות שונים

במרפסת בשעת שקיעה זה המופע הכי יפה שיש בצוות, וגם הכי תלוי במזג האוויר: רוח של 20 קמ"ש כבר מזיזה את המניפה. בסלון עם תקרה של 2.5 מטר עובד, בלופט עובד מצוין, ובווילה ליזה מעדיפה את הסלון על אזור הבריכה בגלל הרוח.

בחדר מלון הכול תלוי ברוחב: סוויטה כן, חדר סטנדרטי לרוב לא, אלא אם מזיזים את המיטה. ליזה מבקשת תמונה של החדר לפני האישור, וזה מונע אכזבה לשני הצדדים.

מניפות ובורלסק: אותה משפחה, מופע אחר

ריקוד המניפות יצא מהבורלסק, ובכל זאת אלה 2 מופעים שונים. בבורלסק המניפה היא אחד מכמה אביזרים והומור הוא חצי מהעניין. במניפות אין הומור ואין אביזר אחר: יש תמונה שנבנית ומתפרקת 25 דקות. מי שרוצה לצחוק בוחר את אמה, מי שרוצה להסתכל בוחר את ליזה, ומי שרוצה את שניהם מזמין את שתיהן באותו ערב.

אם זו ההזמנה הראשונה שלכם

למי שמזמין לראשונה ליזה מציעה 2 דברים: לשלוח תמונה של החדר, ולא לספר לחוגג. הראשון מונע הפתעות טכניות, השני שומר את ההפתעה הנכונה. וכדאי לדעת שהמופע שקט: אין קצב שסוחף, יש מוזיקה אינסטרומנטלית ותנועה, ומי שבא לצפות מקבל בדיוק את זה.

מאיפה הגיע ריקוד המניפות

מניפות נוצות יען נכנסו לבמה בשנות השלושים, כשרקדנית אמריקאית הפכה שתי מניפות ענק למופע שלם: הרקדנית כמעט לא נראית, והתמונה נבנית מהנוצות עצמן. הרעיון היה שתמונה שנבנית לאט מותחת יותר מתנועה מהירה, וזה נשאר העיקרון של הסגנון עד היום.

הבורלסק אימץ את המניפות כאביזר, אבל ריקוד המניפות המלא, 25 דקות שבהן המניפות הן הכול, הוא ז׳אנר בפני עצמו שדורש טכניקה משלו: המניפה נפתחת בתנועת מפרק אחת, מחליפה ידיים בלי שהקהל רואה, ונשענת על אוויר. ליזה עובדת בדיוק בז׳אנר הזה.

5 מונחים מהעולם של המניפות

• סטייבס: המקלות של המניפה. מניפת יען מקצועית בנויה על 20 עד 25 מהם, ואורכם קובע את הפתיחה.
• פלאטר: רעד קל של הנוצות בלי לזוז עם הידיים, מה שגורם למניפה "לנשום".
• פיק א בו: הצצה של שנייה בין שתי המניפות, היחידה הבסיסית של הסגנון.
• סוויצ׳: החלפת המניפות בין הידיים באמצע תנועה, בלי שהקהל שם לב.
• ריוויל: הפתיחה המלאה של שתי המניפות בסוף, הרגע שבו התמונה נשלמת.

לאיזה אירוע מניפות נכנסות טבעי

ערב של זוגות, ימי הולדת עגולים עם קהל מעורב, אירוע חברה מאופק, ערב במרפסת בשעת שקיעה. בכל אחד מהם יש קהל שיושב ורוצה מופע יפה, ופחות מסיבה רועשת.

מסיבת רווקים סוערת מקבלת את המניפות רק כפתיחה לפני סגנון מהיר, וגם אז בחדר שקט. חינה לא מתאימה, וכך גם חלל צר או מרפסת ברוח חזקה.

מה קורה אם

אם החדר צר מ-3 מטר, ליזה עובדת עם מניפה אחת ומוותרת על הריוויל המלא. אם יש מנורה תלויה באמצע, הרחבה זזה לפינה. אם הרוח במרפסת מעל 20 קמ"ש, המופע עובר פנימה, וזה מוחלט מראש בשיחה. ואם נוצה נשברת באמצע, המופע ממשיך: מניפת יען מאבדת נוצה בלי שאיש רואה, ומתקנים אותה אחרי הערב.

הגרסה של 35 דקות

ליזה מוסיפה קטע עם מניפה אחת גדולה במיוחד, פתיחה של 1.6 מטר, שנעשה מול החוגג בלבד. זה הקטע היחיד במופע שבו המניפה נעה סביב אדם אחד ולא סביב הרקדנית, והוא דורש עוד מטר פנוי סביב הכיסא של החוגג.

מוזיקה: 5 כיוונים

• מוזיקה אינסטרומנטלית עם כלי קשת, הבסיס, כי הנוצות זזות על משפטים ארוכים.
• פסנתר סולו לקטע הפתיחה עם המניפות סגורות.
• ג׳אז איטי עם חצוצרה מעומעמת, לאמצע.
• סווינג של שנות השלושים, מהתקופה שבה המניפות עלו לבמה.
• שיר אחד לבחירת המזמין, ובלבד שאין בו ביט חד, כי ביט חד מבקש תנועה חדה והמניפה לא יודעת.

עונות וצילום

קיץ במרפסת בשקיעה הוא הזמן הטוב ביותר של הסגנון, וגם המסוכן ביותר: רוח מעל 20 קמ"ש מזיזה את המניפה. ליזה בודקת תחזית ביום האירוע, ומעבירה פנימה כשצריך. חורף בסלון עם מנורות, בלי בעיה. צילום: הריוויל בסוף הוא הרגע שמצלמים, וליזה מחזיקה אותו 5 שניות בשביל זה; בשאר המופע הטלפונים למטה, כי פלאש על נוצות לבנות שורף את התמונה.

הופעת מניפות היא ריקוד ובידור: הנוצות שומרות על המרחק בין הרקדנית לקהל, ומה שנשאר בחדר הוא תמונה של 25 דקות שנבנתה מאור ואוויר.