מופע קברט לאירוע: רקדנית עם דמות, תלבושת וסיפור

לצידה עוד 2 רקדניות שהקברט הוא חלק מהסגנון שלהן: רקדנית אמה, שעובדת בבורלסק קלאסי וקברט בתל אביב ורמת גן, ורקדנית אלינה, שמופע הדואט שלה בנוי כקברט זוגי בפתח תקווה ובני ברק. שלושתן מגיעות עם תלבושות משלהן, בתיק, בלבוש רגיל בכניסה.

איך נבנה מספר קברט של 25 דקות

כניסה בדמות מלאה, 2 עד 3 דקות שבהן הקהל עדיין לא בטוח אם זה חלק מהמופע. אחר כך המוזיקה עולה והדמות מתחילה להתפרק בהדרגה, שכבה אחרי שכבה, כשכל שכבה מקבלת רגע משלה. הסיום הוא חילוף לתלבושת שנייה ומספר קצר ואנרגטי יותר. סך הכול 25 דקות, ואפשר להאריך עם דמות שלישית.

איזו דמות מתאימה לאיזה ערב

לחוגג שאוהב שמצחיקים אותו: דמויות עם הגזמה, בוסית או מורה קפדנית. לחבורה שאוהבת אווירה של סרט ישן: קברט פריזאי עם כובע צילינדר ומקל. ליום הולדת עגול: דמות שמתחברת לתחביב או למקצוע של החוגג, וזה הדבר הראשון שמרינה שואלת עליו. לפעמים מספיק פרט אחד: חוגג שאוסף תקליטים מקבל זמרת של שנות השלושים, וכל החדר מבין את הבדיחה בשנייה. רשימת הדימויים שכבר עייפו את כולם, ומה עובד במקומם, במאמר על דמויות ומשחק תפקידים.

מה צריך להכין לפני מופע קברט

פינה סגורה להחלפת תלבושת, גם שירותים מספיקים, ומרחק של 3 עד 4 מטר בין הכניסה לרחבה כדי שהדמות תספיק "להיכנס" לחדר. תאורה חמה ולא לבנה. הקברט לא צריך רצפה מיוחדת ולא ציוד, וזה יתרון בדירות קטנות ובחדרי מלון.

קברט או בורלסק?

שני הסגנונות באים מאותו עולם, וההבדל הוא בנקודת המוצא: סגנון בורלסק נבנה סביב אביזר אחד ותנועה איטית, קברט נבנה סביב דמות וסיפור. מי שמתלבט בין השניים ימצא בעמוד כל סגנונות הריקוד השוואה קצרה לפי סוג האירוע. למופע דואט של שתי רקדניות בדמויות משלימות יש עמוד נפרד.

השיחה הראשונה: 3 פרטים על החוגג

מרינה לא שואלת על החדר קודם, היא שואלת על האדם: מקצוע, תחביב, ומה מצחיק אותו. מהתשובות היא בוחרת דמות מתוך 20 שיש בארון, ואם שום דמות לא יושבת, היא מציעה לתפור חדשה, וזה דורש 10 ימים.

אחר כך שאלה על הקהל, כי דמות שעובדת על חבורת גברים בני 30 לא תמיד עובדת על ערב מעורב של בני 50, ורק בסוף על החדר: איפה מחליפים, איפה נכנסים, ומה המרחק בין הדלת לרחבה.

לוח זמנים לערב עם מופע קברט

מרינה מגיעה 20 דקות לפני השעה, כי הכניסה לדמות לוקחת יותר זמן מהחלפת תלבושת רגילה: איפור, פאה, אביזרים. היא נכנסת לבניין בלבוש רגיל ומתחפשת בפינה שהוכנה, רצוי חדר עם דלת, לא שירותים.

הכניסה לחדר היא חלק מהמופע: 2 עד 3 דקות שבהן הקהל לא בטוח אם זה אמיתי. אחר כך 20 דקות של מספר, החלפה של 3 דקות לדמות שנייה, ו-5 דקות סיום. סך הכול 30 דקות, ו-10 דקות אחרי הסיום מרינה כבר בלבוש רגיל בדרך החוצה.

איזו דמות לאיזה חדר

לחבורת גברים במסיבת רווקים עובדות דמויות עם סמכות שמתפרקת: בוסית, שוטרת, רופאה. לקהל מעורב עדיפות דמויות של במה: קברט פריזאי, זמרת שנות השלושים, כוכבת קולנוע. ליום הולדת עגול הדמות נבנית סביב החוגג, למשל "המזכירה מהמשרד הראשון שלו".

יש דמויות שמרינה לא עושה יותר, כי הן עייפו את כולם: המלצרית התמימה והשוטרת הכועסת בגרסה הרגילה. אם מבקשים אותן, היא מציעה גרסה הפוכה, שוטרת שנכנסת להתלונן על הרעש ובסוף נשארת בגלל המוזיקה.

מה צריך לשמור בסוד ומה לא

החוגג לא יודע כלום. המארגן יודע איזו דמות נבחרה ואיפה מרינה מחליפה, ועוד אדם אחד יודע לפתוח את הדלת בשעה הנכונה. שאר האורחים לא צריכים לדעת, כי הפתעה של 15 אנשים חזקה יותר מהפתעה של אחד.

מה כן כדאי לומר לאורחים מראש: שיהיה מופע, בלי פרטים, כדי שאף אחד לא ייצא לעשן בדיוק בכניסה של הדמות.

קברט במקומות שונים

הקברט הוא הסגנון הנוח ביותר לדירה קטנה, כי אין בו רצפה מיוחדת ואין ציוד. בלופט מרינה מבקשת נקודת אור אחת על הרחבה, כדי שהדמות לא תיבלע בחלל. בווילה עם כניסה ארוכה היא משתמשת בה: הדמות "מגיעה" מהשער, לא מהמסדרון. בחדר מלון הדמות דופקת בדלת, וזה מספיק.

הטעות של "כמה שיותר דמויות"

מזמינים ראשונים מבקשים לפעמים 4 דמויות ב-30 דקות. זה לא עובד: כל דמות צריכה 8 עד 10 דקות כדי להיבנות ולהתפרק, ואחרת המופע הופך לתצוגת תלבושות. 2 דמויות הן הפורמט, 3 בגרסה המורחבת של 40 דקות.

הטעות השנייה היא לבקש דמות שהחוגג "יזהה" בלי לתת פרטים. מרינה בונה דמות ממידע, ובלי המידע היא תבנה דמות כללית. 3 משפטים על החוגג בשיחה חוסכים את זה.

אחרי המופע

הדמות נגמרת עם המוזיקה, וזה עיקרון ולא רק כלל: מרינה יוצאת מהחדר כדמות ונכנסת חזרה, אם בכלל, כאדם רגיל לתמונה אחת. הקהל נשאר עם הזיכרון של הדמות, והמסיבה ממשיכה בלי שמישהו מנסה להמשיך את הסצנה.

מאיפה הגיע הקברט

הקברט נולד בפריז בסוף המאה ה-19 כערב של שירה, סאטירה וריקוד באולם קטן עם שולחנות, ולא באולם תיאטרון. ברלין של שנות העשרים הפכה אותו לז׳אנר עם דמויות: זמרת בכובע צילינדר, מנחה בעל פנים לבנות, רקדניות שכל אחת מהן היא תפקיד.

הקשר לדמויות הוא מה שנשאר מהז׳אנר עד היום, ומה שמרינה עובדת איתו: המספר מתחיל מהבגד ומהתפקיד, והמוזיקה באה אחר כך. 20 התלבושות בארון שלה הן 20 דמויות, לא 20 בגדים.

5 מונחים מהעולם של הקברט

• קונפרנסייה: המנחה של ערב הקברט. במופע פרטי מרינה היא גם הדמות וגם המנחה של עצמה.
• נומר: מספר בודד עם דמות אחת, 8 עד 10 דקות, היחידה שממנה בנוי הערב.
• קוויק צ׳יינג׳: החלפת תלבושת של 3 דקות מאחורי דלת, כשהמוזיקה ממשיכה והקהל לא רואה.
• ריוו: ערב שלם מכמה נומרים ברצף, הגרסה המורחבת של 40 דקות עם 3 דמויות.
• אנטרה: הכניסה בדמות, 2 עד 3 הדקות שבהן הקהל עוד לא בטוח שזה מופע.

לאיזה אירוע קברט נכנס טבעי

יום הולדת עגול, כשהדמות נבנית סביב החוגג. אירוע חברה, כשהדמות מוכרת ומצחיקה והמופע נקרא כהופעה. ערב זוגות עם דמויות במה, קברט פריזאי או זמרת שנות השלושים.

מסיבת רווקים מקבלת דמויות של סמכות שמתפרקת, ועובדת טוב על חבורה של 8 עד 20. לחינה ולאירוע משפחתי הקברט מתאים בגרסת הדמות בלבד, בלי החלק מול החוגג, וזה כבר תיאטרון קטן ולא מופע מסיבה.

מה קורה אם

אם אין חדר עם דלת להחלפה, מרינה נשארת בדמות אחת ל-25 דקות. אם החוגג מזהה את הדמות מיד, זה לא כישלון, הוא פשוט צוחק 3 דקות מוקדם יותר. אם הדמות לא מתאימה למצב הרוח בחדר, מרינה מחליפה בקוויק צ׳יינג׳ לדמות השנייה מוקדם מהמתוכנן. ואם האורחים יוצאים לעשן בדיוק בכניסה, מרינה מחכה מאחורי הדלת עוד 2 דקות, כי כניסה של דמות מול חצי חדר היא חצי מופע.

הגרסה של 40 דקות

3 דמויות במקום 2: מרינה פותחת בדמות שמתאימה לחוגג, ממשיכה בדמות במה, ומסיימת בדמות שהחבורה בחרה מראש מתוך 5 הצעות. כל החלפה 3 דקות, ובמהלכה המוזיקה ממשיכה. הפורמט דורש חדר עם דלת להחלפה, ובלעדיו נשארים ב-2.

מוזיקה: 5 כיוונים

• קברט של ברלין וקאברי צרפתי, לדמויות הבמה.
• שאנסון וזמרות של שנות השלושים, לדמות של הזמרת.
• פסקולים של סרטים, כשהדמות לקוחה מסרט.
• מוזיקה ישראלית מהתקופה שהחוגג גדל עליה, לדמות שנבנתה סביבו.
• שיר מהיר אחד לסיום, שהדמות השנייה "מתפרקת" עליו.

עונות וצילום

בחורף הקברט במקומו, כי כולם בפנים והכניסה מהדלת עובדת. בקיץ בווילה מרינה משתמשת בכניסה מהגן, והדמות "מגיעה" מהשער, מה שדורש אור בחצר. צילום: מרינה מצטלמת עם החוגג רק בדמות ורק אחרי הסיום, תמונה אחת, ולא בבגדים רגילים, כי הדמות היא מה שנשאר בזיכרון.

הדמות נגמרת כשהמוזיקה נגמרת: המופע הוא בידור ותיאטרון, ומרינה יוצאת מהחדר כדמות ונכנסת חזרה כאדם רגיל רק לתמונה אחת. לתיאום ולשאלות דרך עמוד הקשר.