רקדנית מחול לירי לאירוע: מספר שמספר משהו

ההבדל מסגנונות אחרים הוא בשאלה "על מה השיר". בלה בוחרת 3 שירים עם טקסט, בעברית או באנגלית, ובונה את המספר על המשמעות שלהם. החוגג שומע שיר שהוא מכיר ורואה אותו מתורגם לתנועה. זה עובד חזק במיוחד ביום הולדת, כשאחד השירים הוא השיר שלו.

מבנה של 25 דקות

שיר ראשון: היכרות מרחוק, תנועה גדולה ורכה. שיר שני: הקווים הארוכים, שמתוזמנים לבתים של השיר ולא לפזמון. שיר שלישי: הקטע מול החוגג, קרוב אבל בלי מגע, שנגמר בתנוחה סטטית. אפשר להוסיף שיר רביעי לבחירת המזמין, ואת המילים שלו בלה מבקשת 3 ימים מראש.

האור קובע הכול

מנורה אחת בצד ולא תאורת תקרה, זה הפרט הראשון ברשימה של בלה. הסגנון נשען על צל ועל קווי גוף ארוכים, ובאור לבן הוא נראה שטוח. רצפה: כל משטח, כולל שטיח, כי אין סיבובים על עקב. 3 על 3 מטר מספיקים גם בחדר מלון.

לאיזה ערב

ליום הולדת, לערב זוגות, להפתעה ליום נישואין, ולחבורה קטנה של 4 עד 8 שרוצה לשבת ולראות. למסיבת רווקים גדולה הסגנון שקט מדי, ושם סגנון סמבה של לאורה באותו אזור נותן את הקצב. מעניין מי מזמין דווקא מופעים שקטים? המאמר על מי מזמין הכי הרבה מפתיע בעניין הזה.

סגנונות באותה משפחה

סגנון קונטמפוררי של אווה במרכז הוא מחול מודרני טהור בלי סיפור, תיאטרון תנועה של ליאנה בדרום הוא הגרסה הקאמרית ביותר. סגנון בורלסק של אמה קרוב באיטיות אבל רחוק ברוח. רשימת הסגנונות המלאה מסודרת לפי סוג הערב.

מה בלה מבררת

שם השיר של החוגג. זו השאלה הראשונה, ובלה מבקשת אותו 3 ימים מראש כדי לעבור על המילים ולבנות עליהן את הקטע האחרון. אחר כך האור: מנורה אחת בצד, לא תקרה. ואחר כך הקהל: זוג, חבורה של 4 עד 8, יום נישואין, יום הולדת. מסיבת רווקים גדולה מקבלת ממנה הפניה לסגנון אחר.

הערב, שיר אחרי שיר

בלה בכניסה רבע שעה לפני, בגד במה אחד בתיק ושום אביזר. 10 דקות חימום והכנה, והמארגן מכבה את תאורת התקרה. השיר הראשון מרחוק, תנועה גדולה ורכה, והחדר מבין תוך דקה שזה מופע שמסתכלים עליו.

3 שירים, 25 דקות. הקווים הארוכים בשיר השני, מתוזמנים לבתים ולא לפזמון. השיר השלישי, של החוגג, קרוב אליו אבל בלי מגע, ונגמר בתנוחה סטטית. 10 דקות אחרי הסיום בלה בדרך החוצה.

איך שיר הופך למופע

בלה קוראת את המילים ומסמנת 3 רגעים: התחלה רגשית, שינוי, סיום. על כל אחד היא בונה תנועה, ובין הרגעים ממלאת בקווים ארוכים. לכן שיר עם טקסט טוב עובד יותר משיר עם ביט טוב, ולכן היא לפעמים מציעה שיר אחר של אותו זמר, אם הטקסט של המבוקש לא נותן לה במה לעבוד.

3 דברים שלא עושים

הראשונה היא תאורת תקרה, שמשטיחה את הקווים. השנייה היא לשלוח את השיר ביום האירוע. השלישית היא להזמין לירי לחדר של 20 איש, כי הסגנון עובד מקרוב ובחדר גדול הפרטים נבלעים.

לירי במקומות שונים

חדר מלון, סלון, סוויטה עם וילונות: כל מקום קטן וחשוך. בלופט בלה מבקשת לצופף את החבורה לפינה עם המנורה. בווילה, הסלון ולא הבריכה. בחוץ הסגנון לא עובד, כי אור יום מבטל את מה שהוא בנוי עליו.

לירי מול אר אנד בי

שניהם איטיים, שניהם על שירים עם מילים, ובכל זאת שונים. אר אנד בי הוא ביט וגלי גוף רציפים, ניקה מובילה אותו בצפון. לירי הוא סיפור ועצירות, ובלה בדרום. מי שרוצה ריתמוס בוחר את הראשון, מי שרוצה שהמופע "יספר משהו" בוחר את השני.

למי שמעולם לא הזמין

זה המופע שבלה עצמה ממליצה עליו למי שמעולם לא הזמין: איטי, מוסבר, בלי רגע שמפתיע. היא מספרת בקצרה מה יקרה לפני שהיא מתחילה, ואז עושה בדיוק את זה. לחבורה שכבר ראתה מופעים זה יכול להיות שקט מדי, ולזוג או לחבורה ראשונה זה בדרך כלל הדבר הנכון.

מאיפה הגיע המחול הלירי

הלירי צמח בסטודיו של ארצות הברית בשנות השמונים, כשמורים חיברו את הטכניקה של הג׳אז והבלט לשירים עם מילים, וביקשו מהרקדנים לפרש את הטקסט בתנועה. משם הגיעו הקווים הארוכים, העצירות והרגש הגלוי, והסגנון נכנס לתחרויות מחול ולטלוויזיה.

בלה לקחה מהסגנון את מה שמתאים למופע פרטי: 3 שירים עם טקסט, תנועה שנגזרת מהמילים, וקהל קטן שיושב קרוב. היא הרקדנית שממליצים עליה למי שמזמין לראשונה, כי המופע שלה מוסבר לאט.

5 מונחים מהעולם של הלירי

• ליריקס: המילים של השיר, נקודת המוצא של כל קטע, ולכן בלה מבקשת את השיר 3 ימים מראש.
• אקסטנשן: הארכת הקו, רגל או יד שנמתחת עד הסוף, הסימן הראשון של הסגנון.
• סאסטיין: תנועה שנמשכת מעבר לפעימה, מה שנותן לסגנון את האיטיות שלו.
• לוו: התאורה הנמוכה מהצד, הפרט הראשון ברשימה של בלה.
• סטורי ארק: התחלה, שינוי וסיום, 3 הרגעים שבלה מסמנת בכל שיר.

לאיזה אירוע לירי נכנס טבעי

יום הולדת, יום נישואין, ערב זוגות, חבורה של 4 עד 8 שרוצה לשבת ולראות, הזמנה ראשונה של מי שלא בטוח מה הוא רוצה. בכולם יש שיר אחד שמשמעותי לחוגג, וזה מה שבלה עובדת איתו.

מסיבת רווקים גדולה, חבורה שרוצה לרקוד, חדר של 20, אירוע בחוץ: לא. לאלה בלה מפנה בעצמה ללאורה מאותו אזור.

מה קורה אם

אם שם השיר לא הגיע בזמן, בלה עובדת עם 3 השירים הקבועים שלה, והקטע של החוגג נבנה על אחד מהם. אם המילים של השיר המבוקש לא נותנות לה במה לעבוד, היא מציעה שיר אחר של אותו זמר. אם אין מנורה בצד, פנס של נייד מהצד עושה את העבודה. ואם החוגג מתרגש, וזה קורה בשיר שלו, המופע לא נעצר, הוא פשוט נשאר קרוב עוד 10 שניות.

הגרסה של 35 דקות

שיר רביעי לבחירת אורח אחר, לא החוגג, למשל בן הזוג או החבר הכי טוב. בלה בונה עליו קטע שמופנה לחוגג אבל מספר את הסיפור של מי שבחר אותו. זה הפורמט ליום נישואין וליום הולדת שבו יש מישהו שרוצה לומר משהו בלי לדבר.

מוזיקה: 5 כיוונים

• בלדות פופ עם טקסט ברור, בעברית או באנגלית, הבסיס.
• שירי זמרות-יוצרות של שנות התשעים, לקטע הראשון.
• סול איטי, לשיר השני.
• השיר של החוגג, לקטע האחרון, בכל ז׳אנר.
• שיר של אורח אחר, בגרסה הארוכה.

עונות וצילום

חורף וערב, חדר סגור, מנורה מהצד. בקיץ בסוויטה עם וילונות, ובחוץ לא. צילום: בלה מבקשת בלי מסכים בזמן השיר של החוגג, כי זה הרגע שהמופע נבנה בשבילו, ותמונה אחת בסוף בתנוחה הסטטית. סרטון של השיר האחרון מצלם רק מי שסוכם איתו מראש, מהצד, בלי פלאש.

איך שיר הופך לתנועה: דוגמה

נניח שיר בעברית על פרידה, 4 דקות, 3 בתים ופזמון. בלה קוראת את הטקסט ומסמנת 3 רגעים: בבית הראשון מישהו עוזב, בפזמון מישהו נשאר, בבית האחרון הוא מבין שזה סופי. על הרגע הראשון היא בונה תנועה גדולה שמתרחקת מהחוגג, על הפזמון קווים ארוכים במקום, ועל הרגע האחרון עצירה של 5 שניות בגב אל הקהל.

בין הרגעים היא ממלאת בתנועה מתמשכת, שלא מסתיימת עם הפעימה אלא נמשכת מעבר לה, וזה מה שנותן ללירי את האיטיות שלו. העצירה הגדולה, אם היא בשיר הזה, נכנסת בבית השני, כשהטקסט עוד לא הגיע לסוף. שיר בלי סיפור, למשל שיר על מסיבה, לא נותן לה 3 רגעים, ולכן היא מציעה במקומו שיר אחר של אותו זמר.

עברית או אנגלית

בלה עובדת בשתי השפות, וההבדל הוא במה הקהל שומע. שיר בעברית כולם מבינים, וכל תנועה נקראת מול המילה שנאמרה עכשיו, מה שעובד חזק ביום הולדת. שיר באנגלית נותן קצת מרחק, והתנועה נקראת לפי המנגינה יותר מאשר לפי הטקסט, מה שמתאים לערב זוגות שלא רוצה שכולם יפרשו את אותו דבר. השיר של החוגג יכול להיות בכל שפה, ובלה מבקשת רק שיהיה בו טקסט ולא רק פזמון שחוזר.

בלה מגיעה לכל החוף הדרומי, ובפנייה צריך לציין את התאריך, הכתובת ושם השיר של החוגג. המופע נשאר מחול מתחילתו ועד סופו: 3 שירים, 3 רגעים בכל אחד, ותנוחה סטטית שנגמרת עם השיר של החוגג.