רקדנית לטינית לאירוע: סלסה, בצ׳אטה וריקוד שמושך מישהו מהספה

העמוד הזה מרכז את כל הריקודים הלטיניים בצוות. לצד אמילי, רקדנית לאורה רוקדת סמבה ברזילאית באילת ובאר שבע, ורקדנית סבטלנה רוקדת טנגו וריקודים סלוניים בטבריה וצפת. שלושתן מתחילות מאותו עולם, ומשם הולכות לשלושה כיוונים.

סלסה ובצ׳אטה: איך אמילי בונה מופע

פתיחה סולו של 5 דקות על סלסה קובנית, כדי שהחדר יראה מה היא יודעת. אחר כך היא לוקחת את החוגג לרחבה ומלמדת אותו 3 צעדים בסיסיים, ובתוך 2 דקות הוא רוקד בצ׳אטה בלי להבין איך. הסולו האחרון הוא של אמילי לבד, כשהוא כבר יושב. 25 דקות, ואפשר להאריך עם עוד 2 אורחים שרוקדים.

סמבה וטנגו: אותה משפחה, קצב אחר

סמבה היא הריקוד המהיר ביותר בצוות, 100 צעדים בדקה ותלבושת נוצות, ומתאימה לחדר גדול. טנגו הוא ההפך: איזון, עצירות ועבודה מול כיסא, לחדר קטן שיושב ומסתכל. לכל אחת עמוד משלה: סגנון סמבה וסגנון טנגו.

מה מכינים למופע לטיני

רצפה חלקה בלי שטיח, 3 על 3 מטר, ובסלסה עוד מטר לכל צד כי שניים רוקדים. נעליים נוחות לחוגג, לא כפכפים. רמקול עם ווליום, כי בסלסה כלי הנשיפה צריכים לצאת מעל הרעש. מה כולל מופע של רקדנית ומה קורה כשמוסיפים לו ריקוד זוגי, במאמר על מבנה המופע.

למי זה מתאים

למסיבת רווקים של חבורה שאוהבת לרקוד, לערב זוגות, ולימי הולדת שבהם החוגג צריך רגע במרכז. פחות מתאים למי שרוצה לצפות בשקט, ושם סגנון בורלסק או מופע מניפות עדיפים. עמוד כל הסגנונות מסודר לפי סוג האירוע.

מה אמילי שואלת בשיחה

האם החוגג ירקוד. סביב השאלה הזאת נבנה הכול, כי חצי מהמופע בנוי על מישהו שיוצא מהספה, ואם החוגג ביישן, אמילי מתכננת מראש מי מהאורחים ייצא במקומו ראשון, כדי לפתוח את הדרך. אחר כך: רצפה, כי ריקוד זוגי על שטיח לא עובד, ומספר אורחים, כי 3 סיבובים של 2 דקות זה מה שנכנס.

לוח זמנים לערב לטיני

אמילי בדלת רבע שעה לפני, החלפה בפינה סגורה ובדיקת רמקול: כלי הנשיפה בסלסה צריכים לצאת מעל הרעש. פתיחה סולו של 5 דקות על סלסה קובנית, כדי שהחדר יראה מה היא יודעת, ואז החוגג.

3 צעדים בסיסיים, 2 דקות, והוא רוקד בצ׳אטה. אחריו עוד 2 אורחים, סיבוב של 2 דקות כל אחד. הסולו האחרון של אמילי, כשהחוגג כבר יושב. 25 דקות, ואפשר להאריך עם עוד אורחים שרוקדים. 10 דקות אחרי הסיום אמילי בדרך החוצה.

סלסה ובצ׳אטה: למה קודם הראשונה

סלסה מהירה ונרקדת במרחק, ולכן היא הפתיחה: החוגג לומד צעד בלי לחץ של קרבה. בצ׳אטה איטית וקרובה, ואליה עוברים כשהוא כבר על הרחבה ומרגיש בנוח. הסדר ההפוך, בצ׳אטה קודם, מביך את רוב האנשים, ואמילי לא עושה אותו גם כשמבקשים.

טעויות שאמילי רואה שוב ושוב

הראשונה היא כפכפים על החוגג: לריקוד זוגי צריך נעליים סגורות, ומי שיודע מראש נועל אותן. השנייה היא שטיח. השלישית היא להזמין לטיני לחבורה שרוצה לצפות בשקט, כי הסגנון הזה מוציא אנשים מהספה, וקהל שלא רוצה לקום מרגיש שנדחפים אליו.

לטיני במקומות שונים

סלון עם רצפה חלקה ורהיטים מוזזים, לופט, בר שכור: כולם מתאימים. בווילה אמילי מעדיפה את הסלון על המרפסת, כי סלסה על אבן גסה שוחקת את הנעליים. בחדר מלון הסגנון עובד בסוויטה, ובחדר רגיל רק בגרסת סולו. בגן בית על דשא הריקוד הזוגי לא עובד.

לטיני, סמבה וטנגו: אותה משפחה, 3 אזורים

אמילי במרכז עם סלסה ובצ׳אטה, לאורה בדרום עם סמבה, סבטלנה בצפון עם טנגו. הן בעמוד אחד כי כולן לטיניות, אבל המופעים שונים: זוגי, מהיר וגדול, איטי ומתוח. מי שבמרכז ורוצה סמבה מקבל אותה בתיאום מראש, ומי שבדרום ורוצה סלסה גם, אבל מעבר בין אזורים דורש שבועיים.

הפעם הראשונה: החוגג רוקד

מי שמזמין לטיני לראשונה שוכח לפעמים פרט אחד: זה המופע היחיד בצוות שבו החוגג רוקד יותר משהוא צופה. מי שרוצה מתנה לחבר ביישן צריך לחשוב על זה פעמיים, ואמילי בעצמה מציעה במקרה כזה את סטלה, שמושכת את החדר בלי להוציא אדם אחד למרכז.

מאיפה הגיעו הסלסה והבצ׳אטה

סלסה היא ניו יורק של שנות השבעים על בסיס קובני, מוזיקה של כלי נשיפה ומקצב שנרקד בזוג במרחק. בצ׳אטה היא הרפובליקה הדומיניקנית, גיטרה, טקסט על אהבה וריקוד קרוב של 4 צעדים. שתיהן הגיעו לישראל דרך הסטודיו ומועדוני הריקוד, ושם אמילי רקדה 9 שנים, מהן 3 בזוג תחרותי.

מה שהיא הביאה מהתחרויות למופע פרטי הוא הבנה אחת: ריקוד זוגי נלמד ב-2 דקות אם המוביל יודע להוביל. ולכן במופע שלה החוגג רוקד, גם אם מעולם לא רקד.

5 מונחים מהעולם של הלטיני

• בייסיק: הצעד הבסיסי, בסלסה 3 צעדים על 4 פעימות, בבצ׳אטה 4 צעדים עם הדגשה בסוף.
• קרוס בודי ליד: המעבר הבסיסי בסלסה, שבו האישה חוצה את קו הגבר. הצעד השני שהחוגג לומד.
• הובלה: מה שאמילי עושה בשביל החוגג, כך שהוא נראה כאילו הוא מוביל.
• קלאווה: המקצב הבסיסי של הסלסה, 5 מכות במחזור, מה שהרמקול חייב להעביר ברור.
• סנסואל: הבצ׳אטה הקרובה של השנים האחרונות, הגרסה שבה החוגג רוקד אחרי הסלסה.

לאיזה אירוע לטיני נכנס טבעי

מסיבת רווקים של חבורה שאוהבת לרקוד, ערב זוגות, יום הולדת שבו החוגג צריך רגע במרכז, ערב במועדון שכור עם רחבה. בכולם יש מישהו שרוצה לצאת מהספה.

חבורה שרוצה לצפות בשקט, חוגג ביישן שלא סיפרו לו כלום, חדר עם שטיח, חצר עם דשא: לא. לאלה אמילי מציעה את סטלה או את הסגנונות של הצפייה.

מה קורה אם

אם החוגג מסרב לרקוד, אורח אחר יוצא ראשון, ואחרי שהחדר רואה שזה קל, החוגג לרוב מצטרף. אם אין נעליים סגורות לחוגג, הבצ׳אטה נרקדת יחפה בשניהם. אם הרמקול חלש, אמילי מקצרת את הסלסה, שנשענת על כלי הנשיפה, ומאריכה את הבצ׳אטה. ואם החבורה רוצה שכולם ירקדו, יש פורמט נפרד של 45 דקות שהוא שיעור ולא מופע, ואותו מזמינים מראש.

הגרסה של 45 דקות: שיעור ולא מופע

אמילי מציעה פורמט נפרד שבו כל החבורה לומדת סלסה ובצ׳אטה ב-45 דקות, בזוגות, ואז שיר אחד שבו כולם רוקדים. זה כבר לא מופע אלא שיעור עם רקדנית, ומזמינים אותו לערבי זוגות ולאירועי חברה.

מוזיקה: 5 כיוונים

• סלסה קובנית עם כלי נשיפה, לפתיחה הסולו.
• סלסה רומנטיקה, איטית יותר, לשיעור של החוגג.
• בצ׳אטה דומיניקנית מסורתית, לצעד הבסיסי.
• בצ׳אטה סנסואל מודרנית, לחלק הקרוב.
• רגאטון אחד לסיום, אם החבורה רוצה לרקוד לבד אחרי.

עונות וצילום

סגנון של פנים עם רצפה חלקה, בכל עונה, כי סלסה על אבן או דשא לא עובדת. בקיץ מזגן חובה, כי ריקוד זוגי מחמם. צילום: הרגע שבו החוגג רוקד בצ׳אטה הוא מה שהחבורה מצלמת, ואמילי מתזמנת את הקרוב ביותר לכיוון המצלמות. בקטע הסולו האחרון הטלפונים למטה.

3 הצעדים של החוגג, אחד אחרי השני

הראשון הוא הבייסיק של הסלסה: צעד קדימה בשמאל, העברת משקל, חזרה, ואותו דבר אחורה בימין, על 8 פעימות. אמילי סופרת בקול פעם אחת, ואחרי 30 שניות רוב האנשים עושים אותו בלי לחשוב. השני הוא הסיבוב: החוגג לא מסתובב, הוא מרים יד ואמילי מסתובבת מתחתיה, וזה נראה כאילו הוא הוביל. השלישי הוא הצעד של הבצ׳אטה, 4 צעדים לצד עם הדגשה ברביעי, שאיתו עוברים לחלק הקרוב.

סך הכול 2 דקות של לימוד ו-3 דקות של ריקוד, וזה כל מה שנדרש מהחוגג. מי שלומד מהר מקבל צעד רביעי, הקרוס בודי ליד, ומי שלא, נשאר על הבייסיק, ואמילי עושה סביבו את כל השאר.

רגאטון: למה רק בסיום

אמילי רוקדת גם רגאטון, וחבורות מבקשות אותו כבר בפתיחה. התשובה היא לא, מסיבה אחת: רגאטון הוא ריקוד של קבוצה, לא של זוג, וברגע שהחדר עובר אליו, אף אחד כבר לא יוצא לרקוד סלסה בזוג. לכן הוא נשמר לשיר האחרון, כשהחוגג ו-2 האורחים כבר רקדו, והחדר יכול להמשיך ממנו לבד. מי שרוצה רק רגאטון מקבל הפניה להיפ הופ של טניה, ששם זה בית.

ליצירת קשר: תאריך, כתובת, מספר אורחים ומי החוגג. ריקוד זוגי או סולו, המסגרת זהה: אחיזת ריקוד רגילה, 3 צעדים שכל אחד לומד, וחוגג שיורד מהרחבה מזיע ומרוצה.